החלטה בתיק ב"ל 34236-09-10

1.         התובע הגיש את  תביעתו  להכיר  בפגיעה  בגבו  כפגיעה בעבודה  וזאת מכוח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח מ שולב] התשנ"ה -1995. התובע מתבסס על שני אדנים: האחד - כי ארעה לו תאונה בעבודה בכך שביום 14.7.09 הרים שק כבד ותוך כדי שהתכוון להניחו בעגלה, נתפס לו הגב והוא לא יכול היה לזוז. השני - בהתבססו על תורת המיקרוטראומה לפיה ביצע פעולות רבות בכל יום של הרמת שקים, תוך כדי התכופפות והזדקפות ממצב שבידו חבילות נושאות משקל כבד.

העובדות

2.         ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

                                 א.         התובע יליד 1971 עבד כנהג שליח ברשות הדואר במשך 12 שנה עובר למועד הפגיעה הנטען. 

                                  ב.         בחצי השנה הראשונה לעבודתו עבד התובע 9 שעות ביום, 6 ימים בשבוע בתור דוור, אז נדרש לשאת על כתפיו שק במשקל של עד 20 ק"ג אשר הכיל את דברי הדואר לחלוקה, תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של התכופפות על מנת להרים ולהוריד את התיק במקומות החלוקה.

                                  ג.          בשנתיים שלאחר מכן, עבד התובע בתור עובד במרכז החלוקה באבן יהודה, שם נדרש לבצע מיון של דואר למרכזי החלוקה במשך 9 שעות ביום, 6 ימים בשבוע. הדואר הממוין הוכנס לשקים גדולים שמשקלם נע בין 15 ל-35 ק"ג, כאשר התובע מכניס שקים אלה לעגלה ולאחר מכן פורק אותם לרכבו ונוסע למרכז החלוקה. בהגיעו למרכז החלוקה היה פורק את השקים מהרכב ובהגיעו לתוך מרכז החלוקה, שופך את תכולתם לתוך העגלה, שם מיין את הדואר לתיבות, פעולה אשר הצריכה התכופפויות רבות.  

                                  ד.         בתפקידו האחרון של התובע בו עבד גם במועד הפגיעה הנטענת, היה התובע נהג-סבל ושליח- בתפקידו זה היה אחראי על סידור קו הנסיעה לחלוקת שקים של דואר לסוכנויות דואר שונות אשר על החלוקה אליהם הוא הופקד. התובע היה מסדר כ-14 שקים, כל אחד במשקל של עד 20 ק"ג, מעמיסם על עגלה ופורק אותם ליד הרכב. אחר כך היה מעמיס את השקים אל הרכב בהתאם לסדר הנסיעה. בהגיעו לכל סוכנות דואר היה התובע פורק את השקים המיועדים לה ואוסף ממנה שקים המיועדים למיון המרכזי וכך עשה פעמיים ביום.

                                 ה.         לטענת התובע, ביום 14.7.09 בעת שעסק בארגון שקי הדואר לחלוקה, חש כאב עז בגבו בזמן שהרים את אחד מהשקים. התובע פנה לטיפול רפואי, קיבל משככי כאבים והופנה להמשך טיפול אצל רופא אורטופד.

                                  ו.          התובע הגיש תביעה לנתבע להכרה באירוע הנ"ל כתאונה בעבודה ונדחה עקב כך שלא הוכח כי נגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה. במכתב צוין כי התביעה נבדקת גם על פי תורת המיקרוטראומה.

                                  ז.          התובע מלין על העובדה כי הנתבע דחה את ההכרה באירוע כתאונת עבודה, וכן על השיהוי במתן תשובה לעניין הכרה בפגימה בגבו על בסיס תורת המיקרוטראומה ומכאן התביעה דנן.

מכאן, שעל בית הדין לבחון האם התרחש ארוע המוגדר כתאונה בעבודה ובנוסף על כך לבחון האם הונחה תשתית עובדתית לטענת המיקרוטראומה.

האם התרחשה תאונת עבודה

3.         בעניין פגיעות בגב נפסק כי על מנת שפגיעה בגב תחשב כתאונה בעבודה יש להוכיח כי במהלך העבודה ארע דבר מה שבגינו "נתפס" הגב או שפקדו את המבוטח כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הארוע לבין העבודה וכי הנזק נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. כי יש להוכיח קשר סיבתי שהוא גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום. ( דב"ע נו/0-288 אורי עמר נ' המוסד לביטוח לאומי).

4.         בתצהירו העיד התובע כי:

"... תוך כדי עבודתי, הרמתי מהרצפה כלפי מעלה בידיים שלי שקי דואר כבדים מאוד, (להערכתי משקלם היה כ-25 ק"ג), וזאת לצורך העברתם ללול-עגלה ובהמשך לרכב, אך לפתע הרגשתי כאבים חזקים בגב, כאבים חזקים אלה שיתקו אותי, כך שלא יכולתי להתיישר ואף לנשום, חברים לעבודה עזרו לי להתיישר ולשבת, ולאחר שהכאבים נרגעו מעט, ניגשתי לקופת חולים, שם טופלתי ע"י זריקות נוגדי כאבים והפנייה לרופא אורטופד (להלן-התאונה)."

5.         בעדותו בפני חוקר המוסד העיד התובע כי " בתאריך 14.7.09 במהלך יום עבודה הרמתי שק דואר רגיל לחלוטין ופתאום הרגשתי כאבים והגב שלי נתפס ולא יכולתי כלל לזוז" (עמ 2' להודעה ש' 3-5). בהמשך העיד כי לפני האירוע הרגיש טוב וכי השק שהרים היה אחד מהראשונים שהרים באותו היום כיוון שהאירוע התרחש בשעה 6:50. התובע העיד עוד כי דיווח לממונה הישיר שלו באותו היום על התאונה וכי הממונה ידע כי התובע סובל מבעיות בגב במשך כל השנים עקב העבודה שלו. (עמ' 3 להודעה, ש' 16-19)

6.         בדיון בבית הדין העיד התובע כי ביום 14.7.09 עת שעסק בפעילותו השגרתית של סידור השקים לחלוקה, " באותו רגע שהרמתי את השק הראשון נתקפתי בכאבים חזקים והייתי מכופף ולא יכולתי לזוז" (עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 31-32). חבריו לעבודה רצו לעזרתו ולאחר כעשר דקות של כאב הצליחו להושיבו על כסא, כאשר לאחר מנוחה על הכסא נסע ישירות למרפאה הקרובה למקום מגוריו וקיבל שלוש זריקות. (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 2-5).

7.         התובע לא ידע להסביר מדוע לא נרשם בביקוריו במרפאה מהימים 14-15.7.09 (נ/1) כי ארעה תאונה בעבודה וכל שנכתב הוא "כאבי גב". על הביקור הראשון העיד כך: " באותו יום שהייתי אצל הרופאה, מה שדרשתי זה לקבל זריקה למניעת הכאב והסברתי שנתקפתי בכאב בעבודה וזו תאונת עבודה ומה היא רשמה באותו רגע אני לא יודע". (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 11-12) ואילו כל שהעיד על הביקור השני הוא שהרופאה נתנה לו " חופש בתאונת עבודה" (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 18).

8.         התובע התבקש להתייחס לביקור מיום 26.7.09 שבו הרופאה רשמה כי "מזה כשבועיים התקף נוסף של כאבים" (נ/2) אותו היא מקשרת לתוצאות בדיקת ה-CT שנערכה בשנת 2008, ואשר גם בו זה לא אוזכרה התאונה. התובע השיב כי " בשנת 2008 הרגשתי כאבים בגב וניגשתי למרפאה באותה תקופה הרופא משפחה הוא טען עקב הכאבים שיש לי ורוצה לשלוח אותי לסיטי ועשיתי אותה וגילו ארבעה בלטי דיסק. לא ייחסתי חשיבות והייתי ניגש פעם בשבוע למרפאה ומקבל זריקות. עד ליום 14.7.09 שהיה לי התקף נוסף." (עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 27-30)